חיפוש
  • מיכל עומרי

למה קשה לי (לפעמים) לשיר עם הרדיו?


כך שאלה אותי תלמידה באחד השיעורים, והתחלנו לברר ולהבין את הקושי הזה.

רבים מאיתנו אוהבים לשיר עם הרדיו באוטו או עם פלייליסט אהוב בזמן פעילויות שונות. אבל, לשיר עם הזמר או הזמרת ששרים את השיר במקור לא תמיד בא לנו בקלות, והנה כמה סיבות:

1. זמר/ת מהמין השני שרים את השיר. למין הזמר יש השפעה על הסולם של השיר. מהו סולם? מערכת של צלילים עם מרווחים קבועים ביניהם, ובהקשר של שיר- הסולם נותן מסגרת מסוימת, ומתאר גם את המנעד- איפה יהיה הצליל הנמוך ביותר והגבוה ביותר בשיר. גברים שרים לרוב בסולם יותר נמוך משל נשים. למשל, אם אני זמרת שמנסה לשיר ביחד עם הזמר ברדיו, יהיו לו כנראה צלילים נמוכים שמחוץ למנעד שלי. במקרה כזה באופן טבעי אני אתרגם אותם לצלילים באוקטבה שמעל, שאותם אני כן מסוגלת לשיר. אבל, כשהזמר יעלה לגבוהים שלו, אצלי זה כבר יהיה גבוה מאוד, ולכן כבר יתחיל להיות לי לא נוח לשיר איתו, ואולי גם יישמע צייצני או מתאמץ. כדי לעבור ממנעד גברי למנעד נשי (ולהיפך), כך שיהיה לי יותר נוח ומתאים לשיר, צריך לשנות את הסולם, מה שנקרא- טרנספוזיציה, ואת זה כבר אי אפשר לעשות בלייב עם הרדיו.

2. הצלילים הגבוהים לא מפותחים. אני יודעת לשיר כרגע רק באיזור הנמוך של הקול, אין לי טכניקה קולית מספקת, ואז בכל עלייה לגבוהים שהיא מחוץ למנעד שלי, קשה לי. הקול יכול להיות מאומץ, מזייף, צווחני, איאלץ להגביר ווליום, או שייישבר לי הקול.

3. מתח שרירי מיותר. הלסת, הלשון ושרירים חיצוניים אחרים עובדים שלא לצורך, יוצרים נוקשות ומפעילים לחץ על מיתרי הקול והגרון.

4. השירה חסרת התכווננות ואנרגיה. נניח שאני כן מסוגלת לשיר גבוה והקול שלי מפותח יחסית, אבל כשאני שרה עם הרדיו אני שרה לעצמי, מהמהמת, "מסמנת" את המנגינה כפי שאני מכירה אותה, ולא ממש שרה מכל הלב ועם כל הגוף, כמו שהייתי שרה בהופעה. אני גם פחות מקפידה על טכניקה כמו שלמדתי בפיתוח קול, ואולי אפילו קצת מתביישת שישמעו אותי. במקרה כזה יכול להיות שמלכתחילה יצא לי קול יותר חלש ופחות חיוני ומבריק. אולי הוא יצא לי יותר אוורירי, ולפעמים במקרה כזה המיתרים יתאמצו בגבוהים אפילו יותר.

אז מה כדאי לעשות? אני ממש אוהבת לשיר עם הרדיו!

קודם כל לא להפסיק לשיר. אם זה שיר שחשוב לי לבצע יותר טוב, וחסרים לי הכלים הפרקטיים והטכניקה, אפשר לעבוד על השיר הזה בשיעור פיתוח קול. אפשר לשיר עם זמרת אישה, זה כמעט תמיד יהיה לי יותר נוח (ולגברים לשיר עם זמר גבר). אפשר לשיר עם זמר מהמין השני ולעשות התאמות כמו קפיצות באוקטבה, או לשיר לו הרמוניה של קול שני, ובשיעור פיתוח קול לעשות טרנספוזיציה ביחד עם המורה, ולשיר בסולם נוח ומותאם. ולבסוף, כשאתם לבד באוטו, תרשו לעצמכם לשיר מכל הלב ועם כל האנרגיה (כל עוד זה לא כרוך במאמץ גרוני כמובן) את השירים שאתם אוהבים.

עם הרדיו אני דווקא מצליחה לשיר ונשמעת טוב, אבל בלי הרדיו פשוט לא הולך לי. כשאנחנו שרים עם הרדיו אנחנו מוקפים בליווי של הפלייבק וקולו של הזמר ששר את המנגינה המדויקת, אנחנו לא צריכים להסתמך על קולנו בלבד כדי לבצע את השיר. ברגע שאין את התמיכה הזו מסביב, אנחנו פתאום נתקלים במציאות: איך הקול שלנו נשמע באמת, איך קשה לנו לדייק, איך קשה לנו להחזיק צליל ארוך, איך קשה לנו בצליל הגבוה וכו'. כדי לבצע שיר ברמה טובה צריכה להיות לנו מודעות מסוימת לאיך הקול שלנו עובד, איך להשתמש בשרירי הקול ולשמור על היציבות שלו, איך למקסם את התהודה שלנו, איך להרפות את הנטייה להתאמץ וכו'. מודעות קולית ופיזית, יצירת הרגלי שירה חדשים וטובים ואימון, יאפשרו לנו יותר שליטה בקול השירתי שלנו, גם בלי תמיכת הזמר/ת שברדיו.

41 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול