חיפוש
  • מיכל עומרי

לומדים פיתוח קול ולא מתקדמים?

למה אצל מורה אחד אנחנו דורכים במקום ואצל אחר אנחנו מתקדמים?

מורה אחת אמרה לי פעם: "תכווני את הצליל לקצה השפתיים". אני ניסיתי, באמת שניסיתי. רציתי להצליח לעשות את מה שהיא אומרת. אבל כמה שניסיתי לדמיין את הצליל בקצה השפתיים זה פשוט לא קרה.

מורות אחרות הקדישו דקות מרובות מהשיעור לתרגילי נשימה. אחת אמרה "תרימי את הפופיק" ואחרת אמרה "דחפי את הבטן החוצה". את הפופיק מעולם לא הבנתי איך מרימים, ואילו דחיפת הבטן גרמה לתנועה מוגזמת ובלתי רצויה של אזור הסרעפת. קיבולת הנשימה לא גדלה, ובטח שלא הפכתי לזמרת טובה יותר בזכות כך.

לפעמים הייתי יוצאת מהשיעור ושומעת את התלמידים שנכנסו אחרי עושים בדיוק את אותם התרגילים שאני עשיתי. זה היה נראה לי הגיוני, ובאותה תקופה לא הטלתי בכך ספק, וגם לא במיומנות של המורות איתן למדתי. אך האם נכון לתת לכל התלמידים את אותם התרגילים? האם כולנו שרים אותו הדבר? לכולנו אותן חוזקות וחולשות?

היום בו הכל השתנה עבורי היה היום בו נחשפתי לשיטת IVA. רציתי להתקדם יותר מהנקודה אליה הגעתי, אפילו שכבר הייתי זמרת די טובה. רציתי להיות יותר טובה. רציתי להיות הכי טובה שאני יכולה- לממש את מלוא הפוטנציאל של הקול שלי, לעשות דברים שאף פעם לא הצלחתי, לשיר שירים מאתגרים יותר. חוץ מלפתח את היכולות שלי כזמרת, רציתי להיות מורה יותר טובה לתלמידים שלי. לדעת לפתור כמה שיותר בעיות בקול שלהם, להיות מסוגלת ללמד כל תלמיד שיתדפק על דלתי. כבר למדתי אצל כל כך הרבה מורות, ולא האמנתי שאפשר לחדש לי יותר מידי.

בזכות שיטת IVA למדתי בפעם הראשונה איפה טמון הקושי שלי. הבנתי מה הגוף שלי עושה לא נכון שמקשה עלי לשיר בצורה חלקה יותר במעברים מהנמוכים לגבוהים. לא הבנתי איך זה יתכן שבמהלך כל השנים בהן למדתי, אף מורה לא אמרה לי את זה?

ב IVA קיבלתי תרגילים שלא מבוססים על דימויים אלא על פעולות ברורות של ממש, שמיד הקלו על הקושי הזה, וכשהקושי הזה נפתר הייתי פנויה להתקדם אל עבר האתגר הבא. סוף סוף הרגשתי התקדמות אמיתית שיכולתי לומר- הנה פעם לא הצלחתי... ועכשיו אני מצליחה! ידעתי מיד שעלי ללמד כך גם את תלמידיי שלי, ואמנם לא עבר זמן רב וגם הם חוו התקדמות אמיתית.

כאשר לומדים פיתוח קול בשפה ברורה, ללא תיאור של דמיון או אמירות סתומות של "תמקם את הצליל ב..." או "זה אמור להרגיש לך כמו...", התלמיד יכול לפעול כהלכה וללא התלבטויות ותסכול.

כאשר התלמיד יודע בצורה מוגדרת מה הבעיה שלו ומה מפריע לו לשיר יותר טוב כרגע, הוא מבין גם את המטרה שלו, מה עליו לחתור להשיג, ולכן הוא גם מבין למה עליו לעשות תרגילים מסוימים ולא אחרים. הוא חווה תחושה של הפקת צליל נכונה. של קלות בשירה במקום קושי ומאמץ. בעזרת המטרה ניתן למדוד את השיפור. זוהי תחילת הדרך להתקדמות משמעותית ואמיתית, וכך גם תדעו אם הגעתם למורה הנכון שיקדם אתכם.

18 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול